הפריית קשב וריכוז 

מציאות האימה והאקציות היומיות בגטו ורשה לא הצליחו להפריע את הרבי מפיסצ'נה הי"ד ממחשבותיו הרוממות, ובתופת הנוראה המשיך את שליחותו התורנית-חינוכית למען כלל ישראל עד מותו. אחד מספריו המוכרים ביותר הוא "חובת התלמידים", שכבר שנים נמצא בין רבי המכר של ספרי החינוך והמוסר בבתי המדרש.

בפרק הראשון כתב את המילים הבאות:

"האם יכולים אנו לשער מראש את גודל התועלת אשר יכול המנהל והמחנך להוציא מתוך רעת כעס הכעסן הקטן, כאשר יחדור אל קרבו ויקרבהו וילהיב את ליבו ונפשו שיהיו מסורים לה', הרי לאש של מעלה יתהפך כעסו, כל מעשה עבודה אשר יעשה כגחלי אש יתלהבו, וכל דיבוריו אשר ידבר לה' בתורה ותפילה בקול חוצב להבות אש ירעם."

בשורות אלו שירטט הרבי את תפקיד המחנך ומטרת החינוך: לקלף את העטיפה מעל אישיותו של הילד ולחשוף את המתנה שהושמה בו.

במשך עשרות שנים היה מקובל בקרב רופאים ומטפלים לראות את ה- ADHD כבעיה, לקות או הפרעה, כמו שמוגדרת כל סטייה מנורמה כל שהיא. מסגרות החינוך הנוקשות והמרובעות של הימים ההם, יחד עם האמונה הגלובאלית שאכן יש כאן הפרעה פסיכיאטרית, לא הצליחו ליצר תובנה אחרת מאשר "הילדים הללו חסרי תקנה". עברו כחמישים שנה מאז שהגדירו פסיכיאטרים את ה-ADHD כ"הפרעה מינימאלית בתפקוד המוחי" עד שהחלו לחשוב על היתרונות הבולטים של אנשים אלו לעומת אנשים "רגילים".

בשנים האחרונות חל מפנה דרמטי בהסתכלות על ה-   ADHDבעקבות מחקרים וחשיבה מנקודות מבט אחרות על כל העניין. אחד הממצאים המפתיעים ביותר בתחום נחקר דווקא בישראל, ובו נמצא שאחד מכל שני יזמים בישראל "סובל" מADHD!  הפוך על הפוך. מה שנראה במבט חיצוני ורדוד כבלתי אפשרי מתגלה כאפשרי ביותר, ואפילו מנצח. דוגמא נוספת: בשנים האחרונות עודכן ספר הפרופיל הצהל"י  לטובת מתגייסים בעלי ADHD ואפשר להם לקבל פרופיל 97. יתרה מזאת, לפני כשנתיים פורסם בתקשורת שחיל המודיעין מחפש לשורותיו מתגייסים בעלי ADHD.

מה בעצם קרה? היכן נקודת המפנה? מה גילו בצה"ל אודות ה- ADHD?  מהו הסוד של קהיליית המודיעין?

המודל הרפואי הקלאסי עוסק בבעיות של ה-ADHD. הערות בתעודה כגון: "יוני מוסח בקלות בשיעור", "על יוני להתרכז יותר במהלך התרגול בכיתה" וכיו"ב, הביאו את הרפואה למצוא פתרון לבעיה של הסחת הדעת המוכרת כל כך ב-ADHD. אך מה אם נשנה מבט וננסה למצוא את היתרון שבחיסרון?

מי שעסק פעם עם ילדי ADHD זוכר היטב את המושג "אימפולסיביות" ולא תמיד לטובה. תסמין זה האופייני כל כך ל-ADHD מופיע במינון ובעוצמה שונים מאדם לאדם. אחד יענה לשאלה בכיתה לפני שהמורה סיימה להציגה, והאחר יגיב בתוקפנות אלימה כלפי חבר בכיתה שדחף אותו מעט ובלי כוונה. המשותף לשני המקרים הוא בהעדר היכולת להציב עכבות. כך יוצא שפעולה באה לפני מחשבה. אז אם זו תשובה שנשלפת לפני תום השאלה, יש כאן חוסר נעימות ואולי מטרד, אך אם זו תוקפנות אלימה זה כבר נהיה מסוכן.

עכשיו נשנה מבט. מהי אימפולסיביות אם לא יצירתיות מבריקה? אנשים יצירתיים ממציאים רעיונות כהרף עין. זה בא להם בקלות בזמן שאנו נשארים תקועים מאחור עם החשיבה האנליטית שלנו. אתה לא אומר לעצמך "מחר בבוקר אחשוב על פתרון יצירתי". אי אפשר לתכנן יצירתיות. זה פשוט בא כשזה בא. לאימפולסיביים, חסרי העכבות קל יותר למצוא פתרונות יצירתיים. באמ"ן עלו על הסוד הזה ומאז מחפשים אנשים עם  "יכולת חשיבה מחוץ לקופסה". האימפולסיביים יהיו בדרך כלל אנשים חמים יותר ואפילו מחבקים ושוב מאותה הסיבה. החסמים הקיימים אצל ה"בריאים" – לא קיימים אצלם או שקיימים בעצימות נמוכה.

מהי מוסחות אם לא סקרנות מוגברת? מה רע במוח שמחפש נקודת עניין מושכת ומאתגרת יותר בסביבה? אז אם אתה בשיעור אזרחות ודעתך מוסחת תכופות, אתה בבעיה. אך אם אתה בלחימה בשטח בנוי כשמכל חלון וגג עשוי להציץ אויב – יש לך יתרון ברור על חבריך לנשק "הבריאים". החיישנים שלך רגישים יותר לתזוזות בשטח!

התכונות הללו אינן שליליות כלל! אלו תכונות ניטרליות לחלוטין והשאלה היא לאן ניקח אותן. עבודה עם מאותגר קשב וריכוז המבוססת על חוזקים וחושפת את המתנות הללו מתחת לקליפה הלא נעימה, מאפשרת לו לגדול ביתר ביטחון וערך עצמיים ולהגיע לשגשוג יוצא מן הכלל בחיים. אז למי יש הפרעה?